יום שבת, 31 בדצמבר 2011

בפרושֹ


בפרושֹ
השמש נעמד
הביט נכוח
וחייך
ומלחיוֹ צרובת היום
זלג לארץ מטאור

לו אך הייתי אדמה
הייתי מפנה מקום
אך תחת תת
לך מכתש
פתאום הפכתי סנה בוער

אם אור
נגע בנקיקים
צללים לוטפים
במדרונות
בחלונות הזמן איחר
חינם השער עוד נעול

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה